כתוצאה מההסגרים שנגזרו עקב המגיפה המזוייפת, אנו רואים לאחרונה עלייה בבעיות בריאות הנפש בקרב קטינים, שגרמה ל"גל" של הפרעות פסיכולוגיות. ואכן, מקרי חירום פסיכיאטריים אצל ילדים והפרעות אכילה הוכפלו במספרם, והדבר נכון גם לגבי מקרים של חרדה, דיכאון, פגיעה עצמית והתאבדות בקרב מתבגרים וילדים. האלימות והתעללות כלפי קטינים גם הם בעלייה, וכמות זמן המסך המוקצב לילדים ולצעירים זינק.
מחקרים ומאמרים מדעיים רבים חושפים את המצב המדאיג הזה, כאשר הנתונים ממשיכים לעלות. זהו מקור לדאגה רצינית, מכיוון שהוא יכול גם לגרום לתופעות לוואי ממושכות, המתבטאות לאורך שנים רבות. גורמים אלו מובילים למדיקליזציה של ילדים שהיא אפילו גרועה יותר, בשילוב עם טיפול גנטי ניסיוני. מדוע הם מזלזלים בנתונים סביב תופעות הלוואי החמורות של החיסון בצעירים, כשהן כוללות נזקים בלתי הפיכים ומוות? עם זאת, זה לא הכל. ילדים ובני נוער נתונים למנדטים שמטילים עליהם חובת לבישת מסכה שפוגעים בבריאותם ומערערים את מערכות היחסים החשובות ביותר להתפתחותנו האבולוציונית, הרגשית והפיזית.
ומה אפשר לומר על האינדוקטרינציה, הלחץ הפסיכולוגי ושטיפת המוח של בני נוער, שעדיין לא פיתחו כישורי חשיבה ביקורתית ויכולת הבחנה? מהי המטרה? אילו רעיונות מחדירים בתי ספר לתלמידים, באמצעות מערכת חינוך שנחטפה במשך שנים, כדי שתוכל לשמש לביצוע האג'נדה של האליטה?
