menu

יום חמישי, 9 בינואר 2020

נוירולוגיה של זדוניות, המוח הרפטילי, אלימות 85 הפליאדים של אלסיוןמגדרית, שוביניזם פמיניזם, היסטריה

התנהגות תוקפנית ואלימות מביאות לפגיעה ולטראומה נפשית וממושכת בקרב אנשים רבים, ומשפיעות לרעה על חיי האדם ועל הכלכלה גם יחד. מהו המקור לאלימות הזו שמחמירה מדי יום?

מחקרים מדעיים מראים שגורמים גנטיים ממלאים בכך תפקיד מהותי, כיוון שהם מעורבים בייצור של מעבירים בין-עצביים מסוימים. הם גם יכולים להוביל לנטייה רבה יותר לתוקפנות, לאלכוהוליזם ולרציחה. עם זאת, הביולוגיה אינה קובעת את גורלנו – המוח הוא גמיש, והוא מתעצב בהתאם לגורמים פנימיים וחיצוניים, כמו חומרים נרקוטיים ומשכרים וכו'.

בתהליך מעורבים גם מבנים מוחיים מסוימים, השפעת הורמונים למיניהם, השכלה...
התנהגות אלימה יכולה גם לנבוע ממוח מעוות, חסר היגיון ופתולוגי, שרואה דברים אחרת ביחס לאנשים רגילים – כמו במקרי זהות דיסוציאטיבית או הפרעת אישיות מרובת פנים.
אם כן, מהן הסיבות העיקריות לאלימות החברתית שמחמירה ללא הפסקה? האם סרטי אימה ומשחקי מחשב תורמים לבעיה?

יכול להיות שהיא מונעת גם מבסיס עצבי-ביולוגי? אנחנו מודעים לפעילותו של המוח הרפטילי: ברמתו הבסיסית והאינסטינקטיבית ביותר, הוא מתפקד מתוך עוצמה, כוח ועליונות, והוא טריטוריאלי במהותו.

אבל כיצד הוא משפיע על התנהגותנו, על התנהגותם של פוליטיקאים, על אנשי עסקים בתחום הקולנוע והאופנה, או על פדופילים משורות הכנסייה או המלוכה... והאם זה קשור לעלייה הניכרת בהתעללות?

מה לגבי האלימות הנוראית מבחינה מגדרית, חברתית, פסיכולוגית, מינית וכו' – שעולה מנתונים מדאיגים מכל רחבי העולם – והשלכותיה החמורות? והשוביניזם הגברי והפמיניזם ששואפים לעורר מחלוקת ועימותים... על מה הם מתבססים, והאם הכול הוא חלק ממניפולציה מאורגנת היטב?